כן, כן, הזמן אינו עוצר לרגע

וים של געגוע שוב משתלט על נשמתי.

כמה געגוע. כמה.

אוף.

פורסם בקטגוריה בלוגרול, כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה