ארכיון הקטגוריה: בלוגרול

סוף יולי 1989 הקלות הבלתי נסבלת של הקיום כיוונתי את השעון לשמונה וחצי אבל עכשיו השעה כבר עשר. נרדמתי. אני מרגישה שהגוף שלי בריא אחרי המתיחות בצהריים, אבל הראש שלי חולה, מת. אף אחד לא מתקשר אלי, כולם שכחו אותי. … להמשיך לקרוא ←

ספטמבר 1988 יום שלישי , לילה מאוחר. מוזר. אני לא יודעת, משהו מוזר אצלי, אני שקטה, אבל לא יודעת מה הולך סביבי. השיער שלי פזור. מוזר מאד. החיים מבולבלים. צפה. אני מרגישה מן ערפל אופף, כאילו אני בתוך בועה צבעונית … להמשיך לקרוא ←

בים דגתי שלושה דגים ולמדתי לתפוס גלים. איזה שגעון! אי אפשר להסביר במילים. יום רביעי , ערב מחר אמורים להתחיל ללמוד, אבל יש שביתה ולא לומדים. איזה הרגשה מוזרה. כאילו חיכיתי לרגע שמתחילים ללמוד. אפילו קצת אכזבה שיש שביתה. כמו … להמשיך לקרוא ←

יום ראשון , לפני השינה , השעה 24:00 חולשה אני כל כך אוהבת אותך, אני לא יכולה יותר. כל תנועה, כל מבט מעבירים בי תחושות מהנאה ועד דכאון. מפתחת משמעויות נסתרות למבטים, מנסה לחדור לנפשך, למוחך, לדעת מה אתה חושב … להמשיך לקרוא ←

אבן אבן כבדה, מכבידה, יושבת ומקשה על הנשימה. אני עושה משהו מעניין – צוללת בים או שרה שיר, אבל האבן ישנה. רואה סרט – האבן נמצאת. קוראת ספר – האבן מיטשטשת מעט אך חוזרת להעיד על קיומה התמידי, ההכרחי. אם … להמשיך לקרוא ←

הגיע היום. תמיד רציתי. אהבתי אותך כל כך. כאב כל כך, לא הצלחתי. עכשיו כאן. חייבת להצליח. לזכרון עד. נוחי בשלוה , אהובה שלי.